תוכן

א) ועתה נבאר בחינה אחרת שיש אל ז"א, והיא כי כמו שנתבאר למעלה שיש לז"א, והיא בחי' צלם, שהם המוחין שלו מבחי' אימא, וב' אותיות ל"ם הם על ראשו, ואות צ' נכנסת בתוכו. כן עוד יש צלם שני מבחי' אבא על ראשו דז"א, כדמיון הצלם דאימא. והענין הוא, כי יש חו"ב, ותרין עיטרין: חסדים, וגבורות, הנקראים דעת. ומתלבשים תוך נה"י דאבא, ונעשה מהם צלם, כדמיון צלם אימא ממש. ואח"כ חוזרים ומתלבשים הנה"י דאבא תוך נה"י דאימא הנז"ל, באופן זה: כי חכמה דמצד אבא, מתלבשת בנצח דאבא. וחכמה דמצד אימא, בהוד דאבא. ועל ב' חכמות אלו כתיב, חכמות בחוץ תרונה. ובינה דאבא, בנצח דאימא. ובינה דאימא, בהוד דאימא. ועליהם כתיב, כי לא עם בינות הוא. וה' חסדים דאבא וה' חסדים דאימא, ביסוד דאבא. ואלו החסדים דאימא, נקראים שם גבורות דצלם דאבא. וה' גבורות דאבא, וה' גבורות דאימא, ביסוד דאימא. ואלו הגבורות דאבא, נקראים שם חסדים דצלם דאימא. והרי אלו ב' היסודות, עם מה שבתוכם נקראים ב' דעות. ועליהם כתיב, כי אל דעות ה'. והרי נמצא, כי נתלבשו הנה"י דאבא, תוך נה"י דאימא, ואח"כ חוזרים ונכנסים כמו שהם, ומתלבשין תוך ז"א, ויש לו ב' צלמים: אחד דאבא, ואחד דאימא.